איך עורכים צוואה ומה עושים איתה בפועל
צוואה היא הכלי המשפטי שבאמצעותו אדם קובע כיצד יחולק רכושו לאחר פטירתו. אבל מבחינה מעשית, עריכת צוואה אינה מסתכמת בכתיבת שמות היורשים וחתימה על מסמך. צריך להבין איזה רכוש קיים, כיצד הוא רשום, מי אמור לקבל אותו, מה יקרה אם אחד הזוכים ילך לעולמו לפני המצווה, האם צפויים שינויים במבנה המשפחה, היכן תישמר הצוואה ומה יצטרכו בני המשפחה לעשות כדי לקיים אותה בעתיד.
חוק הירושה מכיר בארבע צורות עיקריות של צוואות: צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, צוואה בפני רשות וצוואה בעל-פה. לכל אחת מהן דרישות שונות, והבחירה ביניהן צריכה להיעשות בהתאם לנסיבות ולא רק לפי הנוחות ברגע החתימה.
לפני שמנסחים צוואה – מה כדאי להכין?
שלב חשוב שלעתים מדלגים עליו הוא מיפוי המצב הקיים. לפני שמנסחים הוראות חלוקה כדאי לרכז תמונה ברורה ככל האפשר של המשפחה ושל הנכסים.
פרטי המשפחה והזוכים
רצוי להכין מראש:
- שמות מלאים ומספרי זהות של בני הזוג, הילדים וזוכים אחרים.
- מידע על ילדים ממערכות יחסים קודמות.
- מידע על בן או בת זוג שאינם נשואים למצווה, אם רלוונטי.
- פרטים על זוכה המתגורר בחו"ל.
- התייחסות למצב שבו זוכה ילך לעולמו לפני המצווה.
- בחינה האם נדרש מנגנון מיוחד כאשר בין הזוכים קטינים או אנשים הזקוקים לסיוע בניהול הרכוש.
אין חובה להוריש את הרכוש בחלקים שווים, אולם כאשר מבקשים לסטות מהחלוקה המשפחתית הרגילה, חשוב במיוחד שהניסוח יהיה ברור ולא ישאיר ספק לגבי רצון המצווה.
רשימת הנכסים
מומלץ למפות, בין היתר:
- דירות וזכויות במקרקעין.
- חשבונות בנק ופיקדונות.
- ניירות ערך והשקעות.
- זכויות בחברות או בעסקים.
- כלי רכב.
- נכסים בחו"ל.
- הלוואות שניתנו לאחרים.
- חפצים או נכסים בעלי ערך מיוחד.
- התחייבויות וחובות משמעותיים.
לא תמיד נכון לפרט בצוואה כל מספר חשבון או כל נכס קטן. נכסים משתנים לאורך החיים. המטרה היא להבין את התמונה הכלכלית כדי לבנות הוראות שלא יאבדו את משמעותן כאשר נכס מסוים יימכר או יוחלף.
חשוב לבדוק גם נכסים שאינם בהכרח מתחלקים לפי הצוואה
אחת הטעויות הנפוצות היא להניח שכל סכום כסף הקשור למצווה יחולק בהכרח לפי הוראות הצוואה. קיימים נכסים וזכויות שלגביהם עשויים לחול הסדרים אחרים, לרבות זכויות שבהן קיימת הוראת מוטבים.
לכן, במסגרת תכנון ירושה נכון, לא כדאי להסתפק בצוואה בלבד. יש לבחון גם את רישומי המוטבים והזכויות הרלוונטיות ולבדוק האם הם תואמים את התכנון הכולל.
אילו סוגי צוואות קיימים ומה צריך לעשות בפועל?
צוואה בכתב יד
צוואה בכתב יד חייבת להיכתב כולה בכתב ידו של המצווה, לשאת תאריך בכתב ידו ולהיחתם על ידו. מסמך שהודפס במחשב ורק נחתם ביד אינו הופך לצוואה בכתב יד במובן זה.
מבחינה מעשית, אדם שבוחר בדרך זו צריך להקפיד במיוחד על ניסוח ברור. אין עדים ואין בהכרח גורם מקצועי שמזהה בזמן אמת סתירות או הוראות שקשה לבצע.
לדוגמה, ניסוח כמו "הדירה תישאר במשפחה" אינו בהכרח מסביר מי יקבל את הדירה, באילו חלקים, האם מותר למכור אותה ומה קורה אם קיימות מספר דירות.
צוואה בעדים
צוואה בעדים צריכה להיות בכתב, לשאת תאריך ולהיחתם על ידי המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם כי זו צוואתו. העדים מאשרים באותו מעמד בחתימתם שהמצווה הצהיר וחתם כאמור.
מה חשוב במעמד החתימה?
מבחינה מעשית, רצוי להקפיד על כמה דברים:
- שהמצווה יודע ומבין על איזה מסמך הוא חותם.
- ששני העדים נוכחים במעמד כנדרש.
- שהמסמך הסופי הוא המסמך שנחתם ולא טיוטה קודמת.
- שלא יישארו עמודים חסרים או גרסאות שונות של אותה צוואה.
- שהעדים יהיו גורמים ניטרליים שאינם נהנים מהצוואה.
- להימנע ככל האפשר ממעורבות מיותרת של זוכה בניסוח הצוואה ובהליך החתימה.
החוק מתייחס בחומרה למצב שבו מי שנהנה מהצוואה ערך אותה, היה עד לעשייתה או נטל חלק בעריכתה. לכן כדאי לבנות מלכתחילה הליך נקי וברור ככל האפשר.
צוואה בפני רשות וצוואה נוטריונית
צוואה בפני רשות יכולה להיערך בפני שופט, רשם של בית משפט, רשם לענייני ירושה או חבר בית דין דתי בהתאם לחוק. לעניין זה, דין נוטריון כדין שופט.
בצוואה נוטריונית, המצווה יכול לומר את דברי צוואתו בפני הנוטריון או להגיש לו את דברי הצוואה בכתב. הנוטריון בוחן בין היתר את זהותו של המצווה, את הבנתו ואת חופשיות רצונו. משרד המשפטים קובע גם הוראות מיוחדות למקרה שבו המצווה מאושפז בבית חולים או מרותק למיטתו, ובנסיבות אלה נדרשת תעודה רפואית בהתאם להוראות הרלוונטיות.
מבחינה מעשית, אם מבקשים לערוך צוואה לאדם מבוגר מאוד, מאושפז או אדם שקיים חשש עתידי שמישהו יטען שלא היה כשיר להבין את הצוואה, נכון לבדוק מראש אילו מסמכים ואמצעי תיעוד כדאי להכין ולא להמתין ליום החתימה.
צוואה בעל-פה
צוואה בעל-פה מיועדת למקרים חריגים. החוק מאפשר לשכיב מרע או לאדם הרואה עצמו בנסיבות המצדיקות זאת מול פני המוות לצוות בעל-פה בפני שני עדים.
העדים צריכים לערוך זיכרון דברים של דברי המצווה ושל נסיבות עשיית הצוואה, לחתום עליו ולהפקיד אותו אצל הרשם לענייני ירושה ככל האפשר בסמוך למועד שבו ניתן לעשות זאת. החוק אף קובע שצוואה בעל-פה עשויה להתבטל אם חלפו הנסיבות שהצדיקו אותה והמצווה נותר בחיים במשך התקופה הקבועה בחוק.
לכן צוואה בעל-פה אינה דרך רגילה לתכנון ירושה ואין להסתמך עליה כאשר קיימת אפשרות לערוך צוואה מסודרת מראש.
צוואות הדדיות – מה צריך להסדיר מעבר לשאלה מי יורש?
בני זוג רשאים לערוך צוואות הדדיות מתוך הסתמכות של כל אחד מהם על צוואתו של האחר. הצוואות יכולות להיערך במסמך אחד או בשני מסמכים.
בפועל, צוואה הדדית דורשת יותר מחשבה מאשר המשפט הנפוץ "הכל לבן הזוג ולאחר מכן לילדים".
שאלות שכדאי להסדיר מראש
למשל:
- האם בן הזוג שנותר בחיים רשאי למכור דירה שירש?
- האם הוא רשאי לרכוש דירה אחרת במקומה?
- מה קורה אם הוא זקוק לכסף לצורך דיור מוגן או טיפול?
- מה קורה אם אחד הילדים נפטר לפני ההורה?
- האם חלקו יעבור לילדיו?
- מה קורה אם בן הזוג שנותר בחיים נכנס לזוגיות חדשה?
- האם קיימים ילדים מנישואין קודמים?
- האם יש נכסים שרוצים לייחד דווקא לילדים?
- מה קורה אם רכוש מסוים כבר אינו קיים במועד הפטירה?
בנוסף, הדין קובע כללים מיוחדים לביטול צוואות הדדיות, הן כאשר שני בני הזוג בחיים והן לאחר פטירת אחד מהם. לכן חשוב להבין בזמן העריכה גם כיצד ניתן יהיה לשנות את ההסדר בעתיד.
האם כדאי להפקיד צוואה אצל הרשם לענייני ירושה?
לא קיימת חובה כללית להפקיד כל צוואה, אך להפקדה יש יתרון מעשי חשוב: היא מסייעת להבטיח שהצוואה תימצא לאחר פטירת המצווה ולא תישאר במגירה שאיש אינו יודע עליה, תאבד במעבר דירה או תושמד בטעות.
רשם הירושה מאפשר כיום להפקיד צוואה בכתב יד, בעדים או בפני רשות. ניתן לבצע הפקדה באמצעות השירות המקוון בהתאם לתנאים הקבועים בו או באמצעות התייצבות בלשכת הרשם בזימון תור.
מה כדאי לעשות לאחר ההפקדה?
מומלץ:
- לשמור את אישור ההפקדה.
- ליידע לפחות אדם מהימן שקיימת צוואה.
- לשמור עותק לעיון במקום בטוח.
- אם עורכים בעתיד צוואה חדשה, לבדוק גם את מצב ההפקדה הקודמת.
- לא להסתפק בכך שהצוואה "נמצאת אצל עורך הדין" בלי להבין היכן שמור המקור ומה יקרה בעתיד.
הפקדת צוואה אינה מונעת מהמצווה לשנות או לבטל אותה בהמשך.
מה קורה לאחר פטירתו של אדם שהשאיר צוואה?
עצם קיומה של צוואה אינו מספיק כדי לפעול על פיה. לאחר פטירת המצווה יש לקבל צו קיום צוואה, המעניק לצוואה תוקף משפטי לצורך מימוש הוראותיה.
שלב ראשון – מאתרים את הצוואה המקורית
ראשית יש לבדוק האם קיימת צוואה מקורית והיכן היא נמצאת.
המקור עשוי להימצא:
- בביתו של המנוח.
- בכספת.
- אצל עורך הדין או הנוטריון.
- אצל אחד מבני המשפחה.
- בהפקדה אצל הרשם לענייני ירושה.
אם נמצאה רק סריקה או צילום ואין בנמצא את המקור, אין להתעלם מהבעיה ולהגיש את ההעתק כאילו היה המקור. לפי הנחיות רשם הירושה, כאשר אין צוואה מקורית יש להגיש הליך מתאים להוכחת הצוואה בהעתק ולשלם את האגרה הרלוונטית, למעט מצבים מיוחדים המפורטים בהנחיות.
שלב שני – מגישים בקשה לצו קיום צוואה
ככלל, הבקשה מוגשת לרשם לענייני ירושה על ידי אחד הזכאים לפי הצוואה.
הבקשה מוגשת למחוז שבתחום שיפוטו היה מקום מושבו של המוריש. כאשר המבקש מיוצג על ידי עורך דין, ההגשה לרשם נעשית באופן מקוון. מבקש שאינו מיוצג יכול להגיש באופן מקוון, ובאפשרויות הקבועות בשירות גם באופן ידני או בדואר רשום.
קיימת גם אפשרות לפנות לבית דין דתי שהיה מוסמך בענייני המעמד האישי של המוריש, כאשר מתקיימים התנאים הקבועים בדין ובכלל זה הסכמה בכתב של כל הצדדים הנוגעים בדבר.
אילו מסמכים מצרפים לבקשת צו קיום צוואה?
במקרה הרגיל יש להכין, בין היתר:
- צוואה מקורית.
- אישורים הנדרשים ביחס לפטירת המוריש, בהתאם למעמדו ולמקום הפטירה. כאשר המוריש בעל תעודת זהות ישראלית, בדרך כלל אין צורך לצרף תעודת פטירה, אך במקרה של פטירה בחו"ל יש לוודא שהפטירה עודכנה במרשם האוכלוסין. לגבי אדם ללא תעודת זהות ישראלית עשויה להידרש תעודת פטירה מאומתת כדין.
- אישור על משלוח הודעה בדבר הגשת הבקשה לזכאים על פי הצוואה.
- כאשר קיימת הוראת "יורש אחר יורש", יש להודיע גם לזוכים הרלוונטיים בהתאם להנחיות.
- ייפוי כוח כאשר המבקש מיוצג.
- אישור על תשלום אגרת הבקשה ודמי הפרסום.
- מסמכים נוספים לפי נסיבות המקרה.
כאשר אין בין הזכאים לפי הצוואה בני משפחה מסוימים של המנוח, קיימות דרישות נוספות לגבי משלוח הודעות לקרובי משפחה. לכן לפני ההגשה כדאי לעבור על רשימת המסמכים הרשמית ולא להסתפק בטופס בלבד.
שלב שלישי – מוסרים את הצוואה המקורית
גם כאשר הבקשה מוגשת באינטרנט, הצוואה המקורית אינה הופכת למסמך דיגיטלי בלבד.
לפי הנחיות הרשם, ניתן למסור את המקור בלשכת הרשם, להפקידו בתיבת ההפקדה בשעות המפורטות באתר או לשלוח אותו בדואר רשום ללשכה הרלוונטית.
זו נקודה פרקטית חשובה: הגשת הטופס באינטרנט אינה בהכרח משלימה את הטיפול אם המקור ומסמכים נוספים שצריך להגיש לא נמסרו.
שלב רביעי – הבקשה נבדקת ומתפרסמת
לאחר שהבקשה נמצאת תקינה, היא מועברת לפרסום ברשומות ובעיתון ונבדקת על ידי הגורמים המוסמכים אצל הרשם והאפוטרופוס הכללי.
המטרה של הפרסום היא, בין היתר, לאפשר למי שסבור שאין לקיים את הצוואה להגיש התנגדות לפני מתן הצו.
אם חסר מסמך או נדרשת הבהרה, נשלחת דרישה להשלמת פרטים. אי טיפול בדרישה כזו עלול לעכב את מתן הצו.
כמה זמן לוקח לקבל צו קיום צוואה?
לפי המידע שמפרסם כיום רשם הירושה, ככלל צו קיום צוואה ניתן בתוך כ-40 ימים ממועד הגשת הבקשה או ממועד הגשת הצוואה המקורית, לפי המאוחר. כאשר התיק מועבר לקבלת תגובת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, התקופה עשויה להתארך, והרשם מציין ככלל פרק זמן של כ-50 ימים.
אלו פרקי זמן כלליים ולא התחייבות. בקשה חסרה, קושי באיתור צדדים, צוואה מחו"ל, היעדר מקור, התנגדות או סוגיה משפטית אחרת עלולים להאריך את ההליך.
מה קורה אם מוגשת התנגדות לצו קיום צוואה?
התנגדות ניתן להגיש לאחר שהוגשה בקשה לצו קיום ולפני שניתן הצו.
מי שמבקש להתנגד צריך להגיש מסמך התנגדות שמפרט את זהות הצדדים, את טענות ההתנגדות ואת המסמכים התומכים בה. ההתנגדות צריכה להיתמך בתצהיר מאומת על ידי עורך דין, יש לשלם אגרה, ואם המתנגד מיוצג יש לצרף ייפוי כוח.
אילו טענות עשויות להתעורר?
למשל:
- טענה שהמצווה לא היה כשיר להבין את טיבה של הצוואה.
- השפעה בלתי הוגנת.
- זיוף או טענה שהחתימה אינה של המצווה.
- מעורבות פסולה של אחד הזוכים בעריכת הצוואה.
- קיומה של צוואה מאוחרת יותר.
- פגם מהותי באופן עריכת הצוואה.
- טענה שהמסמך אינו משקף את רצונו החופשי של המצווה.
כאשר מוגשת התנגדות כדין, המחלוקת אינה מוכרעת במסגרת ההליך המנהלי הרגיל של הרשם, והעניין עשוי לעבור לבית המשפט לענייני משפחה לצורך הכרעה.
מכאן גם החשיבות של אופן עריכת הצוואה שנים קודם לכן. הליך מסודר, ניסוח ברור ושמירה על עצמאות המצווה יכולים להיות משמעותיים מאוד אם בעתיד תעלה מחלוקת.
שלב חמישי – מתקבל צו קיום צוואה דיגיטלי
לאחר שהטיפול הושלם ואין מניעה לתת את הצו, מופק צו קיום צוואה דיגיטלי ונשלח למגיש הבקשה או למייצגו.
רשם הירושה מעביר את הצווים גם באמצעות ממשקים לגופים ציבוריים ופיננסיים רבים, ובהם בנקים, חברות ביטוח, רשות מקרקעי ישראל, רשות המסים וגופי רישום מקרקעין.
מומלץ לשמור את הקובץ הדיגיטלי המקורי במקום בטוח. אין צורך להדפיס אותו כדי שיהיה "מקורי", שכן הצו עצמו מונפק כקובץ חתום דיגיטלית.
קיבלנו צו קיום צוואה – מה עושים עכשיו?
זו נקודה שבה מאמרים רבים מסתיימים, אבל מבחינת המשפחה העבודה רק מתחילה.
צו קיום צוואה קובע את תוקפה של הצוואה, אך צריך עדיין לבצע בפועל את העברת הנכסים.
חשבונות בנק
יש לפנות לבנקים שבהם נוהלו חשבונות המנוח ולפעול בהתאם לדרישות הבנק.
גם כאשר הצו מועבר לבנק באופן ממוחשב, הבנק עשוי לדרוש מהזכאים הוראות, טפסים, פרטי חשבון או מסמכים נוספים לצורך חלוקת הכספים בפועל.
אם קיימים מספר יורשים או מחלוקת לגבי אופן חלוקת הכספים, לא נכון לבצע פעולות לפני שמבינים את מלוא המשמעות המשפטית של החלוקה.
דירה או מקרקעין
כאשר המנוח היה בעל זכויות הרשומות בטאבו, יש לרשום את ההורשה בפנקסי המקרקעין על שם הזכאים. הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין מפעילה שירות ייעודי לרישום הורשה באמצעות צו ירושה או צו קיום צוואה.
לגבי מנוח שמקום מושבו בעת הפטירה היה בישראל, קיימת כיום גם אפשרות להגיש לרשם לענייני ירושה בקשה משולבת לקבלת צו קיום צוואה ולרישום ההורשה בטאבו.
עם זאת, לא תמיד כדאי לסמן אוטומטית בקשה לרישום מידי.
אם מספר יורשים שוקלים לערוך הסכם חלוקת עיזבון ולחלק ביניהם את הנכסים באופן שונה מהחלוקה הפורמלית בצוואה, כדאי לבדוק את העניין לפני רישום הזכויות. גם רשם הירושה מציין כי לבקשה המשולבת לרישום מקרקעין עשויות להיות השלכות משפטיות ביחס להסכם חלוקת עיזבון.
זו דוגמה טובה לכך שהפעולה הטכנית המהירה ביותר אינה תמיד הפעולה הנכונה ביותר.
זכויות ברשות מקרקעי ישראל או בחברה משכנת
לא כל דירה רשומה בטאבו. כאשר הזכויות מנוהלות ברשות מקרקעי ישראל, בחברה משכנת או במסגרת רישומית אחרת, יש לפנות לגוף שמנהל את הזכויות ולפעול בהתאם לדרישותיו.
לכן לאחר קבלת הצו כדאי לבדוק קודם היכן רשומה כל זכות ולא להניח שכל נכס מטופל בלשכת רישום המקרקעין.
מה קורה אם הצוואה אינה כוללת את כל הרכוש?
צוואה יכולה להתייחס לכל העיזבון, אך לעתים היא מתייחסת רק לנכס מסוים או לחלק מהרכוש.
אם נותר רכוש שאין לגביו הוראה בצוואה, ייתכן שיהיה צורך לקבל בנוסף צו ירושה ביחס לחלק העיזבון שלא הוסדר בצוואה. רשם הירושה מציין במפורש אפשרות זו במסגרת ההנחיות לבקשת צו קיום צוואה.
זו סיבה נוספת לכך שכאשר עורכים צוואה כדאי לבדוק האם הנוסח נותן מענה גם לרכוש עתידי ולא רק לנכסים הידועים ביום החתימה.
מתי צריך מנהל עיזבון?
לא בכל עיזבון יש צורך במנהל עיזבון. כאשר מספר הזוכים מצומצם, היחסים ביניהם תקינים והנכסים פשוטים לניהול, במקרים רבים ניתן לממש את הצוואה ללא מינוי כזה.
עם זאת, ייתכן שמינוי מנהל עיזבון יהיה רלוונטי כאשר:
- יש מספר רב של נכסים.
- קיימים נכסים עסקיים.
- קיימת מחלוקת בין הזוכים.
- צריך לנהל נכס או עסק לתקופה.
- קיימים חובות משמעותיים.
- יש צורך לבצע פעולות רבות לפני חלוקת העיזבון.
- המצווה עצמו קבע בצוואה אדם שהוא מבקש למנות כמנהל עיזבון.
ניתן להגיש בקשה למינוי מנהל עיזבון, ובנסיבות מסוימות ניתן לבקש את המינוי במקביל לבקשה לצו קיום צוואה. כאשר אין הסכמה בין הזכאים, הסמכות עשויה להיות של בית המשפט לענייני משפחה.
מתי כדאי לעדכן צוואה קיימת?
צוואה אינה מסמך שצריך בהכרח להחליף בכל שנה, אבל כן כדאי לפתוח ולבדוק אותה לאחר שינויים מהותיים בחיים.
לדוגמה:
- נישואין.
- גירושין.
- זוגיות חדשה.
- לידת ילדים או נכדים.
- פטירת אחד הזוכים.
- רכישת דירה חדשה.
- מכירת נכס שהוזכר בצוואה.
- הקמת עסק או מכירת עסק.
- קבלת ירושה משמעותית.
- מעבר לחו"ל.
- שינוי משמעותי ביחסים המשפחתיים.
- שינוי ברצון לגבי חלוקת הרכוש.
הבדיקה צריכה להיות מעשית: לא רק "האם אני עדיין מסכים לצוואה", אלא האם אפשר יהיה לבצע את ההוראות כפי שהן כתובות כיום.
טעויות מעשיות שכדאי למנוע בעריכת צוואות
שמירת המקור במקום שאיש אינו יודע עליו
צוואה מעולה שאינה נמצאת לאחר הפטירה עלולה ליצור קושי משמעותי. צריך לחשוב מראש מי ידע שהמסמך קיים והאם כדאי להפקידו אצל הרשם.
כתיבת שמות נכסים בלי לחשוב מה יקרה אם יימכרו
אם אדם כותב "את הדירה ברחוב מסוים אני מוריש לבני" ולאחר מספר שנים מוכר אותה ורוכש נכס אחר, עשויה להתעורר שאלה לגבי משמעות ההוראה.
שימוש במונחים משפחתיים לא ברורים
ביטויים כמו "הילדים", "הנכדים" או "המשפחה" יכולים להיות ברורים היום ופחות ברורים בעוד עשרים שנה, במיוחד במשפחות מורכבות.
אי קביעת חלופה כאשר זוכה נפטר
כדאי לשאול מראש: מה אני רוצה שיקרה אם האדם שאני מוריש לו ילך לעולמו לפניי?
מתן מעורבות רבה מדי לאחד הזוכים
כאשר ילד או זוכה אחר קובע את הפגישה, נותן הוראות לגבי התוכן, נמצא בכל השיחות ומביא את המצווה לחתימה, עלולה בעתיד לעלות טענה לגבי מידת עצמאותו של המצווה.
אין משמעות הדבר שבן משפחה אינו יכול לסייע מבחינה טכנית. עם זאת, חשוב לשמור על הפרדה ברורה בין סיוע לבין קביעת תוכן הצוואה.
אי בדיקת הצוואה לאורך שנים
צוואה יכולה להיות תקפה מבחינה משפטית ועדיין לא להתאים עוד למציאות הכלכלית או המשפחתית.
שאלות נפוצות על צוואות
האם אפשר לכתוב צוואה לבד?
כן. החוק מכיר, בין היתר, בצוואה בכתב יד. עם זאת, צוואה שנכתבת ללא בחינה משפטית עלולה ליצור בעיות שלא קשורות דווקא לחתימה, אלא לתוכן: נכס שכבר אינו קיים, זוכה שנפטר, הוראות סותרות או מנגנון שלא ניתן ליישום כפי שהמצווה התכוון.
האם חייבים להפקיד את הצוואה אצל הרשם?
לא בכל מקרה קיימת חובה להפקיד את הצוואה, אך ההפקדה מסייעת להבטיח שהיא תימצא לאחר הפטירה. רשם הירושה מפעיל שירות ייעודי להפקדת צוואות.
האם חייבים עורך דין כדי להגיש בקשה לצו קיום צוואה?
לא. אדם שאינו מיוצג יכול להגיש בקשה בעצמו באמצעות האפשרויות שמעמיד רשם הירושה. כאשר הבקשה מוגשת באמצעות עורך דין, ההגשה לרשם נעשית באופן מקוון.
מה עושים אם הצוואה המקורית אבדה?
לא מסתפקים בהגשת צילום רגיל. יש לבחון הגשת בקשה להוכחת הצוואה בהעתק בהתאם להליך הקבוע ברשם הירושה.
האם צו קיום צוואה מעביר אוטומטית דירה על שם היורשים?
לא בהכרח. צו קיום הצוואה מאפשר לבצע את הרישום, אך יש להשלים את פעולת רישום ההורשה אצל הגוף שבו הזכויות רשומות. בנכסים הרשומים בטאבו ניתן לבצע רישום הורשה בפנקסי המקרקעין.
האם צריך צו ירושה אם קיימת צוואה?
כאשר הצוואה מסדירה את כל העיזבון, בדרך כלל ההליך המתאים הוא צו קיום צוואה. אם הצוואה אינה מסדירה את כל רכושו של המנוח, ייתכן שיהיה צורך בצו ירושה לגבי הרכוש שנותר מחוץ לצוואה.
האם ניתן לשנות צוואה?
כן. אדם יכול לשנות ולבטל את צוואתו בהתאם להוראות הדין. בצוואות הדדיות חלים כללים מיוחדים, ולכן שינוי שלהן דורש בדיקה פרטנית.
לסיכום – צוואה טובה צריכה לעבוד גם ביום שאחרי
עריכת צוואה אינה מסתיימת בשאלה למי רוצים להוריש את הרכוש. תכנון נכון צריך לקחת בחשבון גם את הדרך שבה הצוואה תיושם בפועל.
צריך לדעת היכן נמצאים הנכסים, איך הם רשומים, מי הזוכים, מה יקרה אם הנסיבות ישתנו, היכן יישמר המקור ומה יצטרכו בני המשפחה לעשות לאחר הפטירה.
לאחר פטירת המצווה יש לאתר את הצוואה, להגיש בקשה לצו קיום צוואה לרשם לענייני ירושה או לערכאה מוסמכת אחרת לפי העניין, למסור את המסמכים הנדרשים, לאפשר את הליך הפרסום וההתנגדויות, לקבל את הצו ורק לאחר מכן להשלים את העברת הכספים, הזכויות והנכסים מול הגופים הרלוונטיים.
ככל שהמשפחה מורכבת יותר, שהעיזבון כולל מקרקעין או עסקים, שמדובר בצוואות הדדיות או שהחלוקה המבוקשת אינה רגילה, כך עולה החשיבות של תכנון מקדים ולא רק של ניסוח משפטי.
המידע במאמר הוא כללי ואינו מחליף בחינה משפטית של הצוואה, הנכסים והנסיבות המשפחתיות במקרה הספציפי.